פסק-דין בתיק ת"א 584-06

פתח דבר

1.        התובע 1 (להלן - התובע), יליד 21.4.1976, נפצע באורח קשה מאוד בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.4.2005 (להלן - התאונה) שעה שנהג על אופנועו במהלך טיול שערך עם חבריו. התאונה התרחשה עת רכב נהוג בידי צד שלישי פגע בתובע והוא הוטח אל הכביש ונגרר למרחק רב.

במועד התאונה היה השימוש באופנוע מבוטח כדין אצל הנתבעת.

התובעת 2 הינה מי שהייתה אשתו של התובע במועד התאונה והתובעים 3 ו - 4 הינם אביו ואמו בהתאמה. שלושתם עותרים לפיצוים כמיטיבים. לתובע בת, ילידת ספטמבר 2004.

אין מחלוקת בין התובעים והנתבעת בשאלת החבות והדיון מתמקד בשאלת הנזק.

התשתית העובדתית הצריכה לעניין

2.        ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים סורוקה כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית קשה בראשו, בעמוד השדרה ובאברי גוף נוספים, מחוסר הכרה ומונשם באמצעות אמבו (מדד גלזגו 3). בבדיקת CT מוח נמצאו חבלת ראש עם פגיעה אקסונלית מפושטת, דמם תת עכבישי דו צדדי, דמם בגזע המוח ודמם תוך חדרי בחדרים שלישי ורביעי. 

בדיקת CT של עמוד השדרה הדגימה פגיעה בעמוד שדרה גבי, שברים עם תזוזה בחוליות T3-T4, שברים בזיזים הספירליים בחוליות C5-C7. עוד אותרו שברים בסטרנום, בצלע 1 משמאל ובטיביה השמאלית. כשמצבו התייצב זוהתה פרפלגיה מלאה עם אי שליטה על הסוגרים ופריאפיזם.

ביום 17.5.2005 נותח ובוצע קיבוע של החוליות הגביות השבורות. התובע התעורר בהדרגה אך היה במצב של אי שקט עם בלבול, הפרעה קוגניטיבית קשה ולא ניתן היה לגמלו ממכשיר ההנשמה.

ביום 31.5.05 הועבר להמשך טיפול במחלקה לשיקום נשימתי בבית החולים שיבא בתל השומר. במהלך אשפוזו שם התפתח זיהום בפצע הניתוח הגבי שחייב העברתו למחלקה הנוירוכירורגית לצורך רביזיה של הפצע. לאחר קבלת הטיפול הדרוש הושב למחלקה לשיקום נשימתי עד ליום 5.7.05 מועד בו הועבר להמשך טיפול שיקומי בבית לוינשטיין.

3.        עם קבלתו לבית לוינשטיין אושפז במחלקה לטיפול נמרץ וביום 19.9.05 הועבר למחלקה השיקומית לנפגעי ראש, בה שהה עד מועד שחרורו ביום 19.6.2006.

במועד קבלתו במחלקה השיקומית היה התובע בהכרה, לא רגוע, מחשבות אובדניות, ללא שליטה בסוגרים, עם קטטר שתן ונזקק לעזרה מלאה בתפקודי היום יום. במהלך אשפוזו עבר טיפול והערכה על ידי צוות רב מקצועי: קלינאית תקשורת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול נפשי. הצוות המטפל ציין כי שיתוף הפעולה מצד התובע במגוון הטיפולים היה חלקי ולעיתים מלווה באלימות ככל הנראה על רקע מיקומה האנטומי של הפגיעה והדיכאון האופייני המתלווה אליה.

לפי מסמכי השחרור מבי"ח לוינשטיין נותר התובע משותק בפלג גופו התחתון, מרותק לכסא גלגלים, נזקק לעזרה מלאה בתזוזות מיטה, מעברים ופעולות היום יום, ללא שליטה בסוגרים. לא חל שיפור ניכר במצבו מבחינה פיזיקאלית/פונקציונאלית. תפקוד יד ימין נמצא תקין ואילו בשמאל קיים טונוס מוגבר מאוד ואי תפקוד פונקציונאלי. נרשם שיש הפרעה קשה בתנועות העיניים הגורמת לראיה כפולה.

מבחינה קוגניטיבית ורגשית צוינו קשיים משמעותיים: קשב לקוי מאוד, זיכרון פגוע ובעייתי, סף תסכול נמוך, אי יכולת לעבד את האובדן וחוסר שיתוף פעולה. עוד הודגש רצונו של התובע לסיים את חייו והוזכרו שלושה ניסיונות אובדניים שאירעו במהלך אשפוזו.

4.        התובע החל טיפול במסגרת אשפוז יום שיקומי בבית חולים שיבא בתל השומר עד 31.7.07 וטופל על ידי צוות רב מקצועי שכלל קלינאית תקשורת, טיפולי פיזיותרפיה, שיקום מיני, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי. במהלך התקופה נצפו שיפורים בתחום הקוגניטיבי, ביכולת הבליעה, בראייה (לאחר התאמת משקפיים) ובתחום הרגשי. בכל הנוגע לתפקודו המוטורי צוין שלא חל שיפור בגפיים התחתונות אולם ביחס ליד שמאל חל שיפור משמעותי בתנועתיות והיא משמשת כיד עזר באופן שמסוגל לצחצח שיניים ולאכול מזון חתוך.

במועד שחרורו צוין שהתובע נזקק לטיפול סיעודי מלא, טיפול נפשי, טיפולי פיזיותרפיה ומעקבים רפואיים שונים (ר' סיכום טיפול מיום 31.7.07 בנספח ט' לתצהיר התובע 3).

5.        עם שחרורו מבית לוינשטיין עבר התובע להתגורר בדירה ששכרו הוריו עבורו בראשון לציון. לאחר תקופה בה הוא והתובעת 2 ניסו לשמר את הקשר הזוגי ולהתגורר ביחד לסירוגין נפרדו דרכי בני הזוג והתובע עבר להתגורר בדירה שכורה בנס ציונה בה הוא מתגורר עד היום.

מאז גירושי התובע והתובעת 2 במאי 2008 משמש אביו של התובע כאפוטרופוס יחיד לגופו של התובע ורכושו בהתאם למינויו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 30.7.07 (תמ"ש 6854/05).

6.        התובע מקבל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי שנקבעה על בסיס נכות רפואית צמיתה ואובדן כושר עבודה בשיעורים של 100%. סכום הקצבה ששיעורה 100% עמד נכון לחודש ינואר 2011 על סך 2,561 ש"ח.